נקמה היא כלבה, חלק 2, מאת הזר (תרגום של שמי ע"פ אוקספורד)

 

הערות:

 

·        כל האירועים והדמויות דמיוניים. סיפור זה הוא הראשון שלי בעברית, אז בבקשה, כתבו הערות.

·        הסיפור מבוסס על שני סיפורים שכתבתי בעבר ופורסמו במספר אתרים.

·        קוראי בפורום, ענה התעלמו מההודעה באנגלית. היא עוסקת בקשר לכמה אי-מיילים וביקורת שקיבלתי מאתר אחר שאני מפרסם בו סיפורים.

 

Note: there is a part in English in this chapter, which is MY reply for those of you who have problems with this story in Hebrew.

 

Story codes: F\m, F\f, F\f+, F+\f+, modification, teen, toys, spanking, D/s, Water Sport, BDSM, different fetishes (feet, hair, latex and lingerie), slavery, real, reluctant (ראה: לורה/חפץ), humiliation, blackmail, nc (ראה: סוזן/זונה), heavy (ראה: סוזן/זונה) and light (ראה: לורה/חפץ).

 

*****

 

שרית הייתה מאוד מרוצה מחפץ בזמן האחרון. מאז שהיא חזרה מהסשן שלה עם אמה החורגת, חפץ נהייתה כל כך כנועה ששרית לא זיהתה אותה. כרגע שתיהן עמדו מעל ליצור, ונהנו לתת לשתן שלהו לצאת על הראש והגוף של יצור.

 

"מה אמא עשתה לך חפץ?" שרית שאלה את חפץ, לאחר שהיא הבחינה שהשפחה שלה מזילה דמעות בכל פעם שהיא הזכירה את המילים: אמא, מלכה או אן.

 

"אני לא יכולה לדבר על זה גבירתי. אם המלכה תשמע שדיברתי, אז הסשן הבא שלנו יהיה יכלול דברים נוספים... בבקשה על תשאלי אותי על זה... אני מפחדת ממנה." חפץ התחננה בעת שהיא הרגישה חולשה ברגליים וכאבים בחזה, איפה שניר הדבק היה.

 

"בחייך חפץ מה..." שרית אמרה לפני שהייתה דפיקה על הדלת שקטעה אותה. "מי זאת? הדלת נעולה" שרית צעקה.

 

"שרית, יש לך 10 שניות לפתוח את הדלת או שאני מקרקעת אותך לחודש, ולוקחת את חפץ לצינוק שלי." קולה של אמה החורגת של שרית הגיע מעבר לדלת.

 

"תני לי דקה אמא, אני לא לבושה." שרית ביקשה מאמה.

 

"אני הולכת להביא את פינקי. כדי לכן מאוד שהדלת תהיה פתוחה והרצפה שלי נקייה שאני יחזור." אמה של שרית הודיעה להן, בעת ששתי הבנות מיהרו לסיים, והכריחו את יצור ללקק את הרצפה... כמה ששרית אהבה את העובדה שהיא הצליחה להפוך את חפץ למתחלפת. אמה החורגת עבדה על הצד הכנוע, והיא על הדומיננטי.

 

כאשר הדלת נפתחה, שתי נשים נכנסו פנימה אחת הייתה לבושה במגפיים שחורות עם עקב של 7 inch אשר הגיעו לה עד לברכיים, מכנסי עור אדומים וצמודים, וחולצת טריקו... העור שלה עדיין לא החלים לגמרי מהשריפה במלון. בידה הימנית, האישה החזירה רצועה אשר הייתה מחוברת לקולר של האישה הערומה והיחפה אשר הלכה מאחוריה עם חיוך. בעת שהיא נכנסה פנימה, פינקי הבחינה ביצור ומשכה את הרצועה. כאשר אן, אמה החורגת של שרית, הסתובבה ועמדה להכות אותה, פינקי הצביעה על יצור. אז שאן חזרה והסתכלה אליה, פינקי הרימה ידיים לצרכי הגנה היות והיא הייתה בטוחה שאן תכה אותה. אבל במקום להכות את האישה המפוחדת, אן חיבקה אותה... ואפילו נתנה לה נשיקה על השפתיים.

 

"למה פינקי מחייכת אמא?" שרית שאלה לפני שהיא רצה לאמה וחיבקה אותה.

 

"תעני לה!" אמה החורגת של שרית הורתה לשפחתה.

 

"כן גברת אן." פינקי ענתה בעת שהיא התקרבה ל"מכשפה השחורה" כפי שמי שהיא תבעה עקב עבודתה כעו"ד. "הסיבה לחיוך של שפחה זו היא: נקמה גברת שרית." חפץ ענתה בעת שחיוכה גדל.

 

"אז מה שלום המכשפה השחורה?" שרית שאלה את אן.

 

"בקרוב היא תחזור לעצבן שופטים, לגרום לעדים לבכות, ולהשיג זיכויים של לקוחותיה, והרשעות של מי שצריך. ומה שלום היורשת היקרה שלי?" אן שאלה עם חיוך. עם היא נחשבה כמכשפה השחורה בבימ"ש, שרית נחשבה ככה ע"י השפחות... או זה מה שהיא חשבה.

 

"קצת עייפה ומבולבלת. מה עשית לחפץ?" שרית שאלה את אמה.

 

"קצת מזה, קצת מזה וקצת מזה. למה? חפץ אמרה לך משהו?" אן שאלה בעת שהיא הסתכלה על חפץ שנצמדה לרגל של שרית כמו ילדה מפוחדת.

 

"לא אמא. היא מפחדת ממך. מה רצית?" שרית שאלה את אמא.

 

"תודיעי לסמנתה שאם היא עוד פעם תתחצף אלי: היא תהיה השפחה החדשה של לטיפה, ומריה תהפוך לשפחה של מיצי ואמא. אני לא אסבול עלבונות מנערות מפגרות." אן הודיע לשרית עם חיוך. מקודם היא עמדה לצעוק, אבל לטיפה ופינקי הרגיעו אותה... בעיקר פינקי אשר שרית הייתה נחמדה אליה, והייתה היחידה מכל הגברות שלא נהגה לענות אותה. להיפך, שרית הייתה נחמדה אליה, מה שגרם לפינקי לספוג מכות והלקאות כל עוד שרית לא תפגע... ובחודשים האחרונים היא ידעה שמשהו מטריד את אן, היות והיא נהייתה סדיסטית יותר מתמיד. בערך כלל הסשן כלל: מכות, הלקאות, השפלה ושימוש בסטראפ-און. אולם בזמן האחרון הסשן החל לכלול: סיכות, נעצים, עינויים לחזה, מריטה, fisting ועוד.

 

"בסדר אמא." שרית ענתה עם חיוך.

 

"דרך אגב יקירה, היות ופינקי הייתה טובה בזמן האחרון נתתי לה שבוע חופש. היא תישאר כאן ותעשה מה שאת תחפצי. ברור פינקי?" אן שאלה עם חיוך.

 

"כן מלכתי." פינקי ענתה בעת שאן נתנה לשרית את הרצועה, והסתובבה ללכת. "מלכתי?" פינקי קראה כאשר אן הגיע לדלת.

 

"כן פינקי?" אן שאלה עם חיוך.

 

"תמסרי ד"ש למלכה לטיפה גבירתי... ותודה לך שעזרת לי." פינקי ענתה עם חיוך.

 

"אני אמסור, והמתנה שלך תחכה לך בצינוק." אן הודיעה לפינקי לפני שהיא עזבה את החדר.

 

"איך את קיבלת פרס ממנה? היא שונאת אותך יותר משהיא שונאת את המשפחה שלה." שרית ביררה אצל פינקי לאחר שאן סגרה את הדלת והלכה.

 

"נתתי לה להוציא עלי עצבים בלי להוציא הגה." פינקי השיבה לפני שהיא הסתובבה ונתנה לשרית לראות את החבורות שהיו על הגב שלה. "כפי שאת רואה... זה עבד. גבירת שרית, את חייבת לדבר איתה. בזמן האחרון משהו מטריד אותה יותר מתמיד." פינקי אמרה בעת שהיא ירדה על ברכיה. "אני מתחננת לפנייך גבירתי. בזמן האחרון יש לה כאבים, היא מקיאה, יש לה סחרחורות והיא מסרבת ללכת לגניקולוגית שלה, או לכל רופאה אחרת... בבקשה גבירתי... המלכה לטיפה ואנוכי, שפחתן העלובה, דואגות לה נורא. אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל מאז שהכרתי אותה קרו דברים שגרמו לי לשנות את דעתי אליה. הן יכולות לענות אותי מפה ועד להודעה חדשה גבירתי... אבל המלכה אן יודעת מה אני חושבת, ושאני לא אוותר עד שאני ישיג את החופש שלי. נכון שאני צריכה לשרת אותן, אבל מאז ומעולם עשיתי דברים שאיש לא האמין שאני יכולה." פינקי אמרה לאחר שהיא הורידה את הראש וניסתה להסתיר את הדמעות שלה. לאחר עשור של עבדות, היא ידעה שהחופש לא יהיה שלה יותר... אבל מצד שני: אן ולטיפה הן חיות במיטה כך שהסקס נהדר, ומהווה סוג של פיצוי.

 

"כלבה... מצטערת זה לא יפה לקרוא לה ככה, אבל את מכירה את אמא ויודעת כמה שהיא יודעת לתסכל. היא לא מספרת כלום, ואת מה שכן צריך לחלוב ממנה. אני אומרת לך, האישה הזאת יודעת איך לעצבן. אל תדאגי פינקי, אני אדבר בא, ובינתיים אני רוצה שאת תעשי לי טובה, ותדאגי שחפץ תהיה חמה, חרמנית ותחכה לי ביחד איתך. חפץ: תשימו את יצור בכלוב, ואז 69!" שרית הורתה לפני שהיא רצה אל מחוץ לחדר, דואגת לאמה החורגת.

 

3 שעות מאוחר יותר:

 

"פינקי, יש לי חדשות טובות... מה קורא כאן?" שרית אמרה בעת שהיא נכנסה לחדר, והבחינה במחזה שניגלה לפניה. על המיטה היו פינקי וחפץ בתנוחה ששרית רצתה. פינקי הייתה למטה, חפץ למעלה, ויצור ליקק לחפץ את התחת.

 

"חפץ רצתה לראות איך זה להיות מתחלפת גבירתי." פינקי ענתה לפני שהיא חזרה לעבודה.

 

"לא זכור לי שנתתי לכן רשות. חפץ הסבירי!" שרית דרשה מחפץ.

 

"הוא התגרה בנו גבירתי. את אמרת לי שאם זה קורא אז להיות דומית." חפץ ענתה לשרית.

 

"אוקי. אני רק יבדוק עם הסופר האהוב עלי פרסם סיפור חדש. ואני יתכן." שרית אמרה לפני שהיא הלכה לשולחן שלה והקלידה את הכתובת. אז היא הלכה לסופר האהוב עליה, וקראה מה כתוב על הסיפור. ברגע שהיא סיימה, היא ירדה למטה, ועיניה השחירו שהיא קראה מה כתוב בהערות נוספות:

 

Open letter:

 

Hallo everyone, this is the outsider.

 

Over the last few days since my story was published here at the BDSM Library, I was under racial attack and it is time for the outsider to respond. First regarding my stories at the site: you may write whatever you want about them. You may think whatever it is that you want about me. However, and I cannot make it clearer: when you attack me as an author by my religion then you cross the line. I bore harsh and sometimes even vicious attacks on my stories, but I never said anything because I understood thanks to great friends of mine that this is your job. At this point, I would like to command Rabbit1 and Illuminatus for what they wrote to that jackass. Unfortunately, the site does not have control over the junk that some Christians sent to me. I may not be a Christian. However, I will turn the other cheek, and soon I will post translation to the first chapter in this story. I thought about how to react to the racial poison that I received via the e-mail. At first, I thought about not allowing any translation of this story at all. However, then I thought about a chat that I had with a smart woman, who made me re-think my first thought, and now we will start with the first chapter. The others will be translated ONLY if the racist scums who wrote to me will apologize to MY satisfaction.

 

When I published the last chapter of my story: "from a mayor to a slave," I got e-mails from readers who speak in Hebrew, and they told me outsider, look at this site. You will fine here stories in German, Spanish, French, and English. However, there is nothing in Hebrew. We know that you are a Jewish, and therefore we are asking you not only to write about Jewish characters, Anne, Lisa and Sarit Smith, but also to write one in Hebrew. Since then I received e-mails like that, and now I decided to take a vacation from English so that other readers of mine will be able to fine stories that may speak to them. Is that a racist thing to do? No, and I will tell you why: if you will go to a synagogue in Rome, London, Washington DC, Paris or any other city where there is a Jewish population, and ask: how many people here know Hebrew? You will see why it is called a dead language. However, for the little fracture that you will be able to fine, I am writing this story… and I may write even more.

 

I am asking Rabbit1 to refuse any other translations until then. I know that you are a fair man, and I hope that you will accept my request.

 

Thank you, and see you soon.

 

TOS.

לאחר ששרית סיימה, היא הצטרפה לאקשן.

 

סוף הפרק השני.